מתוק לו – מתוק לא

סוכר

הסם המסוכן ביותר בעולם שהורג יותר מכל סם אחר. סם ממכר, סם שנמכר באופן חופשי ובכל מקום. סם שאחראי על מגוון רחב של מחלות מסכנות חיים.

אז באיזה סוכר מדובר? למה אנחנו מתמכרים אליו? מה הוא עושה לנו? ואיך בכל זאת כדאי לצרוך אותו?

סוגי פחמימות

פחמימות מתחלקות לשני סוגים: סוכרים פשוטים ועמילנים.

סוכר פשוט הינו הסוכר הלבן או החום, סוכר קוקוס, סוכר קנים, סילאן, מייפל, אגבה ואפילו דבש.

כולם סוכרים ומיצויים עתירי סוכר וחסרי כל סיבים שלא רק שלא תורמים לגופנו, הם מזיקים לו ואחראים על מחלות כמו סוכרת, מחלה שפוגעת מאוד באיכות החיים וגם מקצרת חיים, מחלות לב, דימנציה, מחלות מעיים ועוד.

את חלקם אנו מוסיפים במודע למזון שלנו, ממתיקים את הקפה, מוסיפים לעוגות, לסלטים, לבשר, ואת חלקם אנחנו צורכים מבלי ששמנו לב דרך מוצרים תעשייתיים קנויים. וככל שנצרוך אותם יותר- כך נתמכר להם יותר.

למה הסוכר ממכר?

בשביל להבין מה יש בסוכר שכל כך ממכר, נלך כמה אלפי שנים אחורה. כשהאדם היה צד ומלקט את מזונו, הסוכר כמו השומן לא היו זמינים לו.

ומאחר והסוכר והשומן הם מקורות האנרגיה של הגוף ודרושים להישרדותו, ברגע שמזון כזה נמצא – הגוף דאג להכניס כמה שיותר ממנו, כי מי יודע מתי יפגוש שוב במזון שכזה?

ברגע שהמוח זיהה את הסוכר – הוא שחרר דופמין שגרם לתחושת עונג שבעקבותיה האדם רצה עוד ועוד מהדבר הזה. ואם זה לא מספיק המוח דאג גם לכבות את מנגנון השובע.

וכך האדם יכול היה לאכול עוד ועוד ולמלא את מאגרי האנרגיה שלו. כלומר תחושת העונג היתה תגמול מיידי, ממש כמו כל סם אחר.

באותם ימים מאחר ובני האדם לא פגשו סוכר בתדירות גבוהה, אכילה מרובה של סוכר לא היתה בעיה. להיפך, המנגנון עזר להישרדות.

מה קורה היום?

כיום, הסוכר נמצא בשפע ובכל מקום. אך עדיין המוח ממשיך לפעול כמו לפני אלפי שנים, עם אותו הדופמין ועם אותה השבתה של מנגנון השובע.

ולכן גם אם סיימתי לאכול מנה מכובדת במסעדה והתחושה היא שאני לא מסוגלת להכניס עוד פירור, ברגע שיגיע הקינוח, מספיק שרק אסתכל עליו – והמוח יפעל בדיוק כמו בעבר. לפתע אני כבר לא אהיה שבעה כמו מקודם ואתפתה לכפית אחת ולאחריה עוד אחת ועוד אחת ובעונג רב אסיים את הקינוח כולו.

מה שנקרא בשפת העם – קיבה נוספת לקינוחים. אנחנו כבר לא אוכלים כדי לקבל אנרגיה אלא הגוף שלנו התרגל לדופמין ורוצה ממנו עוד ועוד. בקיצור, אנחנו מכורים לסם המתוק הזה.

אז מה בעצם הבעיה?

הבעיה היא שכשהסוכר עולה עליה חדה מספר פעמים ביום הוא מעלה את רמת האינסולין* בדם.

ואם זה קורה כל יום וכמה פעמים ביום, לאורך השנים מתפתחת עמידות לאינסולין – מנגנון ויסות הסוכר בדם נפגע, וכך מתפתחת לה מחלת הסוכרת.

ואם זה לא מספיק – הסוכר אחראי על מחלות רבות נוספות ולכן הוא האויב הגדול ביותר בתזונה שלנו. מלבד הסוכרת הוא נמצא קשור להשמנת יתר, מחלות מעיים, סרטן, דמנציה, לחץ דם, מחלות לב ועוד ועוד.

היום כמעט לכל מזון תעשייתי מוסיפים סוכר: רטבים, דגני בוקר, מעדנים, ממרחים, סלטים קנויים, לחמים ועוד ועוד.

הסיבה להוספת הסוכר היא לגרום לנו להתמכר למוצר. ברגע שנטעם ממנו, המוח יפריש דופמין, אנחנו נתענג על הטעם הנפלא ונרצה עוד ממנו.

לכן חשוב לפני שקונים מוצר כלשהו להביט ברשימת המרכיבים, ולבדוק אם אחד המרכיבים הוא סוכר, או סוכר בתחפושת, כמו סירופ תירס למשל.

אם כך, לגבי סוכרים פשוטים (סוכר לבן, חום, מייפל וכו’) – נרצה להימנע מהם כמה שיותר. כולם רעילים כמעט באותה מידה (סילאן ודבש קצת פחות מאחרים אך עדיין לא מומלצים בשוטף).

מה בנוגע לפחמימות המורכבות?

גם העמילנים (הפחמימות המורכבות) הם סוכרים, וגם הם מעלים לנו את הסוכר בפיקים גבוהים. לחם (גם לבן וגם מלא), פסטה (לבנה או מלאה), קינואה ודומיהם – יקפיצו לנו את הסוכר אם לא נדע איך לשלב אותם בתזונה שלנו.

אז הנה כמה כללים חשובים לשילובם בתזונה:

כלל ראשון – לאכול אותם בצורתם השלמה

אם נבחר את הלחם הנכון, ניתן ומומלץ לשלב אותו בתזונה. לחמים טובים הינם לחמים 100% קמח מלא, ללא סוכר, ורצוי לחם מחמצת. פסטה גם היא יכולה להיכלל בתזונה אם רק תהיה מ-100% קמח מלא (ולא… דורום זה לא קמח מלא! זה סוג החיטה!), כנ”ל לגבי אורז מלא, בורגול, קינואה וכוסמת ירוקה.

כלל שני – כשאוכלים פחמימה אוכלים לצידה ירקות חיים או מבושלים

לפחות באותה הכמות של הפחמימה – רצוי אף יותר. בירקות יש סיבים וכן לוטאולין הגורמים להאטה בהגעת הסוכר לדם, ובכך מונעים את העלייה החדה ברמת הסוכר לאחר הארוחה.

וכלל שלישי שחשוב לא פחות – פעילות גופנית

ובמקרה של ויסות הסוכר מדובר על פעילות גופנית לבניית מסת שריר. השרירים שלנו הם אלה שזקוקים לרוב האנרגיה ולכן זקוקים לסוכר. ככל שהשריר חזק יותר- כך הוא יקלוט יותר סוכר אליו, כלומר פחות סוכר בדם!

אחרי שהבנו את הסכנות בצריכת הסם הממכר והקטלני הזה, ואחרי שראינו שהתזונה שלנו מלאה בסוכרים גם אם אין לנו סוכר לבן בבית… נותר לנו להתחיל לפעול למען בריאותנו: להמעיט בסוכר הפשוט, לאכול את הפחמימות המורכבות בצורתם המלאה ולצד ירקות, ולהתמיד בפעילות גופנית לבניית שריר.

*אינסולין הוא הורמון שמאפשר את החדרת הסוכר (הגלוקוז) לתאים.